סיפורה של מטולה

בימי שלטון התורכים בישראל בשנת 1896, ביקר הברון רוטשילד באזור מטולה, במהלך ביקורו הבין את האפשרויות להקמת מושבה יהודית בצפון המדינה במסגרת תוכניותיו ליישב בארץ ישראל עוד מושבות במתכונת של ממשל פקידותי ומוסדות שלטון, כפי שהנהיג במושבותיו האחרות כמו זיכרון יעקב, ראש פינה ואחרות.

כיוון שהחליט להקים את המושבה מטולה, רכש כשנים עשר אלף דונם מאחד מעשירי העיר צידון בלבנון - גומבלט. חלק גדול מאדמה זאת לא הייתה ראויה לעיבוד חקלאי ולכן נרכשה אדמה נוספת בצפון הגליל בשטח של  כ- 3000 דונם, במקום שנקרא עין טלאה. שטח זה חולק לחקלאי מטולה וביתרת השטח הוקמה נקודת תל חי.

כאשר נרכשו אדמות מטולה מידי גומבלט, ישבו באדמותיה חקלאים דרוזים, נוצרים ובדואים כאריסים על שטחיו של גומבלט. הדרוזים והבדואים נלחמו אחד בשני עד שנמאס לגומבלט והוא מצא את ההזדמנות למכור לברון את האדמות. לאחר המכירה, נאלצו אריסים אלו, לעזוב את בתי החושות בהם התגוררו ושיעבדו את חלוקתיהם. אריסים דרוזים אלו לא השלימו עם המצב החדש, כיוון שלא קבלו פיצוי על כרמיהם והמטעים אשר נטעו.

חיל הספר התורכי במטולה אשר מנה חמישה חיילים וסמל, לא היה יכול למנוע מהאריסים הדרוזים להתנפל על החקלאים היהודים בשעת עבודתם בשדות, או למנוע מהם לשדוד את הבהמות ואת הירי על בתי התושבים בלילות. בגלל היריות, נמנע מן התושבים מלצאת בלילות מבתיהם ומתחילת ההתיישבות החלו הדרוזים והבדואים להציק למתיישבים החדשים בביזת היבולים, גניבת רכוש והעלאת עדרי הצאן על הגידולים החקלאיים.

המושבה הותקפה לעיתים קרובות בידי הכנופיות הדרוזיות, בירי, בעיקר בשעות הערב. בין איכרי המושבה, היו נפגעים והיו גם כאלה שהתייאשו ועזבו. אך מרבית האיכרים נשארו במקום עם משפחותיהם ובתמיכתו של הברון רוטשילד ואהרון אהרונסון, הקימו כוח הגנה מקומי כדי להדוף את ההתקפות ולצמצם את ההתנכלויות.

בשנת 1897, הוקם מבנה האבן הראשון מבלוקי גיר, שנחצבו במחצבה שנפתחה במקום.

מבנה  ציבורי זה, יועד למגורים ולמשרד של פקידי הברון רוטשילד. מבנים לפקידי הברון הוקמו בכול מושבותיו, על מנת לספק תשלום תמיכה חודשי לעזרה ולחלק כלי עבודה ובעלי חיים למשפחות של המתיישבים החדשים במושבותיו.

תושבי מטולה כינו אותו בית קלבריסקי, על שם הפקיד האחראי. גם האגרונום אהרון אהרונסון, השתמש במקום כאשר נשלח למושבה ללמד את המתיישבים החדשים את עבודת החקלאות המודרנית, טיפוח זנים חדשים המותאמים לאזור ולקרקע וטיפוח בעלי חיים. חלק מרצונו היה לראות את איכרי המושבה בבתים מרווחים וטובים יותר וזה נתן את הדחף לפנות אל האיכרים על מנת שיהרסו את החושות וימהרו לבנות את מבני האבן הקבועים שלהם. הוא הזמין מהנדס צרפתי יהודי, בכדי שיעזור לו בתכנון הרחוב הראשי ובתי האיכרים החדשים.