תנועת בני המושבים פועלת במרחב הכפרי הכולל מושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים.

התנועה הינה תנועה ציונית המחנכת למעורבות בקהילה ובחברה, על מנת ליצור  חברה ישראלית צודקת יותר, שוויונית יותר, דמוקרטית, סובלנית ושוחרת שלום.

תנועת בני המושבים מונה כ- 33000 חניכים, ופועלת ב- 420 ישובים הכוללים מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים.

תנועת בני המושבים עובדת בצורה ייחודית המאפשר קיום תנועת נוער קהילתית המביאה לידי ביטוי את אופיו של היישוב והאזור בה היא נמצאת.

אחת הדרכים המרכזיות המאפשרות אופי קהילתי זה, הוא שיתוף הפעולה הצמוד עם המועצות האזוריות.

התנועה פועלת ב- 26 מועצות אזוריות ו- 3 מועצות מקומיות.

המחולקים לשלושה מחוזות: צפון, מרכז ודרום.

שנת השירות בתנועה – שנה של תרומה ועשייה, בשנה זו דוחים הבוגרים את השירות הצבאי בשנה על מנת להתנדב בחברה.

חברי הגרעין מתגוררים בקומונה שיתופית ומדריכים בישובים השונים שבמועצות האזורית ובסביבה.

כיום קיימות שתי מסגרות שנת שירות בתנועה ולוקחים בהם חלק 180 בוגרים.
האחת וותיקה מאז 1977 – גרעין “עודד” המתקיימת ב- 26 קומונות והשנייה גרעין “דרור” מאז 2011 מטרתם להדריך את שכבות גיל התיכון ביישובים ובבתי הספר ומתקיימת בשלב זה רק ב- 2 מועצות אזוריות.

התפיסה החינוכית של בני המושבים נגזרת מהסיפור ההיסטורי של הקמת המושבים, מאז כתיבת עקרונות המושב ב- 1921 ע”י אליעזר יפה וחברי נהלל נחקקו בתנועה ערכים מרכזיים המלווים את הקמת המושבים ואת תנועת הנוער היום – השיתופיות , השוויון, ערך העבודה והעזרה ההדדית.

עם הקמת תנועת המושבים ב- 1933, קמו ועדות שונות לניהול החיים.

בין הועדות – ועדת הנוער האחראית לכל ענייני הנוער.

וועדת הנוער עסקה ביצירת פעילות חברתית לנוער במושבים: מסורת של טיולי חגים, טיולי שבת, טיולי אופניים באזורים מיוחדים של הארץ.

בשנים אלו קיימה ועדת הנוער ביטאון נוער בשם מענית.

בו דנו בנושאים בוערים ועסקו בתרבות והווי המושבים.

בנוסף התפתחו מסגרות שונות של הדרכה חברתית במושבים, כולל מערך של סמינרים מרוכזים בקיץ ומפגשים סדירים.

בסוף שנות החמישים הצטרפו המושבים לתנועת הנוער העובד והלומד (הנוע”ל) כחטיבה עצמאית. נשמרו מערך הסמינרים וההכשרות, נשמרה תוכנית ההדרכה ושיטות העבודה האופייניות ונוספו סמלים כמו החולצה הכחולה (והיא עולה).

התנועה מחנכת לאהבת הארץ והסביבה, ציונות, סובלנות, שוויון, דמוקרטיה, עבודה, לקיחת אחריות, מעורבות, הטלת ספק, עזרה הדדית ועוד.

ערכים אלו באים לידי ביטוי במטרות התנועה, בפעילות השוטפת ותוכנית ההדרכה התנועתית, במפעלי התנועה ובמבנה הייחודי שלנו.

את התנועה מובילים בעלי תפקידים שונים העוברים הכשרה ולווי: מדריכים צעירים (מד”צים), מדריכי חוץ צעירים (מד”חים) ופעילים בשכבת י’, מדריכים מתקדמים (מד”מים) ופעילים מתקדמים בשכבת יא’, מובילי שכבה צעירה (מש”צים) בשכבת יב’ וגרעינרים בשנת השירות.

בכל יישוב יש מדריך בוגר (מד”ב) המלווה ומוביל את פעילות הנוער ובכל מועצה ממונה רכז תנועה – האחראי על כל פעילות התנועה.

את התנועה הארצית מובילים חברי הצוות המרכזי (הצ”מר) הכוללים: מזכ”ל, ע.מז”כל, רכז גרעין עודד, מחלקת מפעלים, רכזי מחוזות, רכז גרעין חברתי, רכז נח”ל ורכז הדרכה.